בסופ"ש האחרון הייתה ב"הארץ" כתבה על המדוזה בעלת חיי הנצח לכאורה, שעוררה תגובות נלהבות בקרב שמאלנים חובבי מדע ושדרני רדיו שונים שחיפשו אייטם מדעי מרגש. מדובר במדוזה שבערוב ימיה עושה מעשה בנג'מין באטן וחוזרת לשלב הפוליפ שלה ואז שוב למדוזיותה וחוזר וחוזר וחוזר חלילה, לכאורה עד אינסוף וכך היא חיה לנצח. רבים שקראו את הכתבה נדהמו ממנה - מה רבו נפלאותיך, הו בורא תבוני!
וכך, בעוד אנו בני האדם מתפעלים מעצמנו על כך שהצלחנו לבנות את נתניה ולעצב את מסחטת המיץ החשמלית, בעלי חיים עסוקים יום יום בלעשות דברים לחלוטין בלתי אפשריים. העולם כל כך מלא בסיפורים מדהימים כאלה, כל כך גדוש במורכבות ובניסים קטנים שקשה לי בכלל לחשוב מאיפה להתחיל. אז הבלוג הפעם הוא בלוג טעימות - דברים משוגעים שבעלי חיים יודעים לעשות:
לשרוד בחלל החיצון - כבר פרסמתי עליהם משהו בפייסבוק. למי שלא מעודכן: הם חמודים, הם שמנמנים, הם לא עושים רע לאף אחד והם ה-Roughest, toughest motherf$$ers על פני הפלאנטה! דובוני מים (Tartigrades) הם יצורים קטנטנים (עד 1.5 מ"מ) שחיים בסביבות לחות. כאשר הם נתקלים בתנאים קיצוניים, הם פשוט עוברים למצב של כמעט מוות ומחכים שהעניינים יישתפרו. הם שורדים טמפרטורות קיצוניות (כולל הקפאה למינוס 250 מעלות, כמעט ה-0 המוחלט), מליחות גבוהה, ואף יותר מכך. כמה מדענים חומדי לצון לקחו אותם לחלל החיצון ונתנו להם לחוות את הריק המוחלט - החבר'ה שרדו! מי היה מאמין. הרי יש פוליטיקאים ישראלים שלא מצליחים לשרוד אפילו את הואקום של האופוזיציה, וזאת למרות שהם מלאים בואקום בעצמם!
דובון מים (חמוד, נכון?)
להיות מצפן - לא מעט בעלי חיים יודעים לחוש את השדה המגנטי של כדה"א והם מעין מצפנים חיים. מבחינה פיזיולוגית זה כנראה נעשה נעשה על ידי חלקיקים קטנים וממוגנטים (magnetite) בתוך התאים שלהם. התוצאה, למשל במקרה של טרמיטי המצפן, היא די מרהיבה - הטרמיטים האלה בונים תלים באזורים חמים ויבשים. התלים שלהם בנויים כמו מפרש צר, המכוון תמיד על ציר צפון-דרום. השמש העולה במזרח מחממת אותם בבוקר, אולם בשיא היום, השמש מחממת רק את הצד הצר של הקן ובכך מונעת התחממות יתר. אגב, גם לפוליטיקאים ישראלים רבים יש מצפן פנימי יציב מאוד שמסתובב בקצב אחיד כנגד כיוון השעון.
שדה תילים של טרמיטי מצפן
לשלוט במוח של יצור אחר - אמנם אורן זריף הוא מתחרה עיקש, אך כמה מהמקרים המדהימים ביותר של Mind Control קורים בעולם הטפילות. תולעים, פטריות, עלקות וטפילים אחרים יודעים להשתלט על מוחו של הקורבן המסכן שלהם, ולשנות את התנהגותו כך שיסייע להם להגיע לקורבן הבא. מין מסויים של תולעים מטפיל חלזונות. כדי להגיע לחילזון הבא, התולעת צריכה לעבור לציפור, ולפיכך היא משתלטת על החילזון כמו דיבוק, גורמת לו לטפס על צמח, לעמוד במקום חשוף ואז נכנסת ויוצאת מהמחושים שלו ובכך מאותתת לציפורים שבאות לאכול את הדבר המהבהב הזה. לאחר שהן נאכלות, הן יוצאות בקקי הציפורים, שם יבוא חילזון נוסף ויאכל אותן. הייתה לי פה מטאפורה מורכבת על המפלגה כחילזון והפוליטיקאי כתולעת, אבל איבדתי את הריכוז. החלזונות המהבהבים סינוורו אותי.
לשנות את מבנה החומר ממנו הם עשויים - כמו שממיות היודעות להשיל את זנבן (תהליך שנקרא אוטוטומיה), גם כוכבי ים יכולים להשיל זרועות בכדי להימלט מטורפים. אבל בעוד זנב הלטאה מחובר ברקמה רכה שאפשר לפרק אותה יחסית בקלות במשיכה, כוכבי ים עושים משהו אחר - כאשר הם מחליטים להוריד רגל הם שולחים אות עצבי אל הרגל והרקמה של בסיס הרגל הופכת להיות בשנייה מרקמה קשיחה יחסית (הוקוס פוקוס!) לחומר רך ודמויי ג'לי. הרגל נתלשת בקלות וכוכב הים זוחל משם לפינה נסתרת לגדל לעצמו רגל חדשה. דמיינו את עצמם מחליטים ו"פוף" משנים את הרקמה ממנה עשוי הגוף שלכם. אני יכול רק לנסות לדמיין את השימושים של זה בעולם הספורט האתגרי. אגב, יש פוליטיקאים ישראלים שיכולים בשנייה להפוך את עמוד השדרה שלהם לג'לי! בניגוד לפוליטיקאים, יש עדויות לכך שהתהליך הזה אצל כוכבי ים הוא הפיך, כך שהם יכולים להחזיר את הרקמה למצבה המקורי.
כוכב ים שהשיר את אחת מזרועותיו
ובכלל לא דיברנו על יצורים שיכולים לדבר באמצעות ריח, לישון 17 שנה קבורים באדמה ואז לצאת, לנווט באמצעות הזווית של שביל החלב בשמיים, לחשב את שבירת האור במים בכדי לצלוף יריקת מים כדי להפיל טרף, לקרוץ עוגיות מעור של לווייתנים ומכבלים של צוללות ועוד ועוד.
ונסיים פוסט של דברים מדהימים, בשירים שלא יאומן שאשכרה נכתבו. כלומר, שירים על נושאים שלא הייתם מאמינים שמישהו היה ממש משקיע את הזמן בלכתוב ולהלחין אותם:
לאודון ווינרייט השלישי (אבא של רופוס ווינרייט) עשה קריירה מלכתוב שירים על דברים שאני ואתם לא היינו מקדישים להם שיר. אבל כאן אין ספק שהוא מתעלה על עצמו.
"גבירותי ורבותי, רוב האנשים מקליטים שירים על אהבה, שברון לב, בדידות, להיות עני. אף אחד לא הקליט שיר על כאב אמיתי. אני והלהקה חזרנו עכשיו מבית החולים שם פגשנו אדם שנמצא בפוזיציה הנכונה. קראנו לשיר הזה 'בלוז העצירות'." (סקרימינג ג'יי הוקינס, המבצע המקורי של "I put a spell on you", אגב הפוסט הקודם על ביצועים מקוריים לא מוכרים. אני ממליץ על ווליום גבוה)
והנה אחד פופולארי - ג'יימס בלאנט. שמעתם את השיר הזה כבר כ-47,532 פעמים בגלגל"צ. אבל האם אי פעם עצרתם וחשבתם עד כמה הוא דבילי? אם נתמצת את השיר, הוא אומר (בקול צפצפני) "ראיתי בחורה יפה". וזהו. אין פה שום תובנה נוספת המעשירה את עולמנו. הבחור לא עשה עם העובדה הזו כלום, הוא לא יעשה עם זה כלום, שום דבר לא השתנה בחייו, בחיי הבחורה או בחיינו. אולי רק חשבון הבנק של הצפצפן הטרחן קצת התעצם.
בברכת "ידע הוא כוח ודובוני מים הם חמודים",
נתראה בפוסטים הבאים
וכך, בעוד אנו בני האדם מתפעלים מעצמנו על כך שהצלחנו לבנות את נתניה ולעצב את מסחטת המיץ החשמלית, בעלי חיים עסוקים יום יום בלעשות דברים לחלוטין בלתי אפשריים. העולם כל כך מלא בסיפורים מדהימים כאלה, כל כך גדוש במורכבות ובניסים קטנים שקשה לי בכלל לחשוב מאיפה להתחיל. אז הבלוג הפעם הוא בלוג טעימות - דברים משוגעים שבעלי חיים יודעים לעשות:
לשרוד בחלל החיצון - כבר פרסמתי עליהם משהו בפייסבוק. למי שלא מעודכן: הם חמודים, הם שמנמנים, הם לא עושים רע לאף אחד והם ה-Roughest, toughest motherf$$ers על פני הפלאנטה! דובוני מים (Tartigrades) הם יצורים קטנטנים (עד 1.5 מ"מ) שחיים בסביבות לחות. כאשר הם נתקלים בתנאים קיצוניים, הם פשוט עוברים למצב של כמעט מוות ומחכים שהעניינים יישתפרו. הם שורדים טמפרטורות קיצוניות (כולל הקפאה למינוס 250 מעלות, כמעט ה-0 המוחלט), מליחות גבוהה, ואף יותר מכך. כמה מדענים חומדי לצון לקחו אותם לחלל החיצון ונתנו להם לחוות את הריק המוחלט - החבר'ה שרדו! מי היה מאמין. הרי יש פוליטיקאים ישראלים שלא מצליחים לשרוד אפילו את הואקום של האופוזיציה, וזאת למרות שהם מלאים בואקום בעצמם!
דובון מים (חמוד, נכון?)להיות מצפן - לא מעט בעלי חיים יודעים לחוש את השדה המגנטי של כדה"א והם מעין מצפנים חיים. מבחינה פיזיולוגית זה כנראה נעשה נעשה על ידי חלקיקים קטנים וממוגנטים (magnetite) בתוך התאים שלהם. התוצאה, למשל במקרה של טרמיטי המצפן, היא די מרהיבה - הטרמיטים האלה בונים תלים באזורים חמים ויבשים. התלים שלהם בנויים כמו מפרש צר, המכוון תמיד על ציר צפון-דרום. השמש העולה במזרח מחממת אותם בבוקר, אולם בשיא היום, השמש מחממת רק את הצד הצר של הקן ובכך מונעת התחממות יתר. אגב, גם לפוליטיקאים ישראלים רבים יש מצפן פנימי יציב מאוד שמסתובב בקצב אחיד כנגד כיוון השעון.
שדה תילים של טרמיטי מצפןלשלוט במוח של יצור אחר - אמנם אורן זריף הוא מתחרה עיקש, אך כמה מהמקרים המדהימים ביותר של Mind Control קורים בעולם הטפילות. תולעים, פטריות, עלקות וטפילים אחרים יודעים להשתלט על מוחו של הקורבן המסכן שלהם, ולשנות את התנהגותו כך שיסייע להם להגיע לקורבן הבא. מין מסויים של תולעים מטפיל חלזונות. כדי להגיע לחילזון הבא, התולעת צריכה לעבור לציפור, ולפיכך היא משתלטת על החילזון כמו דיבוק, גורמת לו לטפס על צמח, לעמוד במקום חשוף ואז נכנסת ויוצאת מהמחושים שלו ובכך מאותתת לציפורים שבאות לאכול את הדבר המהבהב הזה. לאחר שהן נאכלות, הן יוצאות בקקי הציפורים, שם יבוא חילזון נוסף ויאכל אותן. הייתה לי פה מטאפורה מורכבת על המפלגה כחילזון והפוליטיקאי כתולעת, אבל איבדתי את הריכוז. החלזונות המהבהבים סינוורו אותי.
לשנות את מבנה החומר ממנו הם עשויים - כמו שממיות היודעות להשיל את זנבן (תהליך שנקרא אוטוטומיה), גם כוכבי ים יכולים להשיל זרועות בכדי להימלט מטורפים. אבל בעוד זנב הלטאה מחובר ברקמה רכה שאפשר לפרק אותה יחסית בקלות במשיכה, כוכבי ים עושים משהו אחר - כאשר הם מחליטים להוריד רגל הם שולחים אות עצבי אל הרגל והרקמה של בסיס הרגל הופכת להיות בשנייה מרקמה קשיחה יחסית (הוקוס פוקוס!) לחומר רך ודמויי ג'לי. הרגל נתלשת בקלות וכוכב הים זוחל משם לפינה נסתרת לגדל לעצמו רגל חדשה. דמיינו את עצמם מחליטים ו"פוף" משנים את הרקמה ממנה עשוי הגוף שלכם. אני יכול רק לנסות לדמיין את השימושים של זה בעולם הספורט האתגרי. אגב, יש פוליטיקאים ישראלים שיכולים בשנייה להפוך את עמוד השדרה שלהם לג'לי! בניגוד לפוליטיקאים, יש עדויות לכך שהתהליך הזה אצל כוכבי ים הוא הפיך, כך שהם יכולים להחזיר את הרקמה למצבה המקורי.
כוכב ים שהשיר את אחת מזרועותיוובכלל לא דיברנו על יצורים שיכולים לדבר באמצעות ריח, לישון 17 שנה קבורים באדמה ואז לצאת, לנווט באמצעות הזווית של שביל החלב בשמיים, לחשב את שבירת האור במים בכדי לצלוף יריקת מים כדי להפיל טרף, לקרוץ עוגיות מעור של לווייתנים ומכבלים של צוללות ועוד ועוד.
ונסיים פוסט של דברים מדהימים, בשירים שלא יאומן שאשכרה נכתבו. כלומר, שירים על נושאים שלא הייתם מאמינים שמישהו היה ממש משקיע את הזמן בלכתוב ולהלחין אותם:
לאודון ווינרייט השלישי (אבא של רופוס ווינרייט) עשה קריירה מלכתוב שירים על דברים שאני ואתם לא היינו מקדישים להם שיר. אבל כאן אין ספק שהוא מתעלה על עצמו.
"גבירותי ורבותי, רוב האנשים מקליטים שירים על אהבה, שברון לב, בדידות, להיות עני. אף אחד לא הקליט שיר על כאב אמיתי. אני והלהקה חזרנו עכשיו מבית החולים שם פגשנו אדם שנמצא בפוזיציה הנכונה. קראנו לשיר הזה 'בלוז העצירות'." (סקרימינג ג'יי הוקינס, המבצע המקורי של "I put a spell on you", אגב הפוסט הקודם על ביצועים מקוריים לא מוכרים. אני ממליץ על ווליום גבוה)
והנה אחד פופולארי - ג'יימס בלאנט. שמעתם את השיר הזה כבר כ-47,532 פעמים בגלגל"צ. אבל האם אי פעם עצרתם וחשבתם עד כמה הוא דבילי? אם נתמצת את השיר, הוא אומר (בקול צפצפני) "ראיתי בחורה יפה". וזהו. אין פה שום תובנה נוספת המעשירה את עולמנו. הבחור לא עשה עם העובדה הזו כלום, הוא לא יעשה עם זה כלום, שום דבר לא השתנה בחייו, בחיי הבחורה או בחיינו. אולי רק חשבון הבנק של הצפצפן הטרחן קצת התעצם.
בברכת "ידע הוא כוח ודובוני מים הם חמודים",
נתראה בפוסטים הבאים
אני קוראת את הפוסטים שלך ואוכלת עוגיות. שילוב ממש ממש גרוע. ראיתי את הסרט על החלזונות והתולעים. יש לי פירורים בפה, אני יודעת שהם של עוגיות, אבל המוח שלי אומר- תולעים... מהבהבות..
השבמחקאתה חייב להוסיף אזהרה לא לאכול בזמן הקריאה!
יצא לי הזוי, אני יודעת. זה המצב...