"הם היו צמאים לידע, לרמת ה....פרת משה רבנו!"
כך תיאר לי המנחה שלי קבוצת סטודנטים שהדריך. כוונתו הייתה: הם מאוד רצו לדעת על טבע אבל לא הכירו אפילו את החרק הבסיסי ביותר. ואני חשבתי לעצמי - כמה אנשים באמת מכירים את החרק הזה, המוכר כל כך, אולי הסמל של כל החרקים באשר הם? לא משנה כמה אנשים שאני פוגש סביבי הם מתעבי חרקים אנטומופובים שפלים, כולם מוכנים לקבל את החיפושית העגלגלה והחביבה הזו כחברה אפשרית למשחק וויסט. האם זו העגלגלות? האיטיות היחסית? הצבעים? אולי זה שהיא מופיעה בספרי ילדים וסרטי אנימציה?
מה שזה לא יהיה, הפוסט הזה מוקדש לה - פרת משה רבנו, מושית השבע, Coccinella septempunctata. כן כן, קוקסינלה. אז נתחיל באמת בענייני השמות:
השם המדעי העברי הוא מושית השבע, בגלל שבע הנקודות שעל גבה (שלוש על כל כנף חפיה ועוד שתיים שמתחברות באמצע ונראות ביחד כמו נקודה אחת). יש גם מושיות ה-11, ה-13 ויש אף מושיות עם יותר מ-20 נקודות על הגב. לעומת זאת, יש גם מושית הנקודותיים ואפילו מושיות שאין להן אפילו נקודה אחת לרפואה על גבן. רגע, רגע, תאמרו - מה אתה מתעסק עם מספר הנקודות כאשר יש לנו כאן את משה רבנו וקוקסינלים? איפה שיקולי הרייטינג שלך?
אז השם המדעי הלטיני שלה הוא קוקסינלה שבע-נקודות (Puncta - נקודה, Septem - שבע). הסיבה לקוקסינליות היא הצבעוניות הרבה שלה - המילה coccinus בצרפתית משמעה בכלל "בעלת צבע ארגמן". הסיבה שאנחנו מחברים את השם קוקסינל לנטייה מינית מוחצנת היא בגלל השחקנית הצרפתית הטרנסג'נדרית שבחרה לעצמה את שם הבמה הזה על שם החיפושית הצבעונית.
אז מאיפה לאלף אלפי עזזאלים הגיע משה רבנו לעסק הזה?! או. אני שמח ששאלתם. לא, באמת אני שמח. תודה לכם. רוצים עוגיה? ובכן, החיפושית הזו נחשבה באירופה כמביאת מזל טוב ומציינת את האביב ולכן כונתה בחלק מהמקומות "חיפושית מרים הבתולה" או "ציפור הגבירה". כאשר יהודים רוסיים חיפשו להמציא שמות לחרקים הם רצו לקרוא לחיפושית על שם דמות חיובית וקדושה. אבל בכל זאת, אי אפשר לקרוא לחיפושית כזו על שם שיקסע! לכן נבחר משה רבנו והשם היידי היה "משה-רבינו'ס קיהעלע". אני חושב שהיא אפילו מופיעה ככה בספריו של בשביס זינגר. ולמה פרה? אין לי מושג. אולי בגלל הכתמים הלבנים שחורים שעל החזה שלה.
אז סגרנו את נושא השם. עכשיו לנושא המין (ואני מתכוון למגדר, לא לפעולה). חברים, כולכם ידעתם את זה באיזושהי רמה לא מודעת קוסמית, אבל חלק מפרות משה הרבנו הם פרים. ניתן לזהות אותם על ידי כך שהם מעט קטנים יותר מהנקבות מהעובדה שהם חרמנים באופן כמעט בלתי פוסק. באמת. יצא לי ללכוד לא מעט מושיות בשדה, ולא משנה אם לפני רגע החזקת את החיפּוּשׁ הזה ביד והוא היה באימה שמא אתה מתכוון לאכול אותו, אם במבחנה איתו תהיה נקבה הוא לא יחכה ולא יחשוב פעמיים. ווהו!
החיפושיות הללו ואחיותיהן המושיות עם הקצת יותר או קצת פחות נקודות על הכנפיים מסתובבות על צמחים בגינה, בשדה ובעציצים, ואוכלות. גם הן וגם הזחלים שלהן טורפים של חרקים אחרים. "זחלים?" תאמרו, במבט תמה על פניכם, "לחיפושיות יש זחל? לא רק לפרפרים יש זחל?" "בדיוק!" אומר אני, עם מבט של אנטומולוג פלצן בעיני "יש קבוצות רבות של חרקים שלהם יש זחל, פשוט הוא לא נראה כמו זחל של פרפר שזה הזחל היחיד שגננות מדברות עליו." הזחלים של המושית לא נראים בכלל כמו מושית אלא כמו, ובכן, חרק אחר שאינו מושית. הם שחרחרים אפרפרים עם כתמים כתומים. הם סימפטיים להפליא ובעלי הומור משובח אך נוטים לא לחבב תוכניות ריאליטי בישול.
זחל של מושית
ונחזור לשאלה מפוסט השאלות הראשון: "אז לשם מה היא כאן? איך היא עוזרת לנו?". על אף התנגדותי העקרונית להצמדת כל בעל חיים לקנה המידה של התועלת האנושית, אין מה לעשות ומדובר פשוט ביצור מועיל להפליא. ראשית, הן עוזרות במשימה הכלל עולמית של הפחתת הפחד מחרקים (כפי שציינתי קודם). שנית, האוכל האהוב ביותר על החיפושיות הנ"ל הוא כנימות. למי שלא יודע, כנימות, שאינן כינים שיש בשיער, הן חרקים שעומדים על עציצי בזיליקום ומחרבים לך עבודת גננות של חודשים רבים. וכך זחלי המושיות והמושיות עצמן מכרסמים את המזיקים המעצבנים האלה כמו ביסלי גריל ועוזרים לכולנו. שלוש קריאות הידד למושיות!
ואם כבר עסקנו במיניות טרנסג'נדרית, בחרמנות שאינה יודעת גבולות ובביסלי גריל, בואו נכניס עוד קצת רייטינג - אלימות ואימה ! (אזהרה: הפסקה הבאה אינה מיועדת לאנשים בעלי לב חלש או למי שחשבו שהסרט "פרומתאוס" לא מציאותי).
אחת האויבות הנוראיות ביותר של החיפושית הזו היא הצרעה Dinocampus coccinellae שמשמה המדעי אפשר להבין שהיא חובבת גדולה של הקוקסינלות החמודות שלנו. הצרעה (ופה זה מתחיל להיות מגעיל לאנטומופובים שביניכם) מטילה ביצה לתוך גוף החיפושית. הזחל של הצרעה מגיח מהביצה, וחי ומתפתח בתוך החיפושית בלי להרוג אותה. כאשר הוא מוכן להתגלם (כן! כן! גם לצרעות יש זחל וגולם, כן! הגננת גאולה שיקרה לכם בגן, או לפחות לא אמרה את כל האמת!) הזחל משתק את רגלי החיפושית, יוצא מגופה ומתגלם מתחתיה. החיפושית, שעדיין חיה (הו, האימה!) עומדת מעל הגולם וללא יכולת להתנגד היא מגינה עליו - גם בגופה הקשיח, גם בצבעיה המסמנים רעילות לטורפים פוטנציאלים וגם בחומרים הכימיים שהיא מפרישה כאשר מישהו מציק לה. כן כן "הנוסע השמיני" לא היה סרט אמין כי הוא לא הלך מספיק רחוק!
מושית עם גולם של צרעה מתחתיה.
זהו, אני עוצר כאן כדי לא להתיש עוד יותר ממה שכבר התשתי. אני מקווה שהצלחתי במשהו להעביר את החיבה שאני חש לפרה הקטנה הזו. מי שרוצה לפגוש כמה באופן אישי (או את הזחלים, שהם באמת סימפטיים), דברו איתי, יש לנו במעבדה.
ומאחר ששירים על פרות זו באמת הגזמה, שלושה קליפים של הלהקה השפוכה OK GO ששמה לעצמה למטרה ללכת בכל פעם למקום רחוק יותר מבחינת עשיית הקליפ ללא שיפור אמיתי במוזיקה שלהם. אבל זה בסדר, הקליפים כל כך מדהימים שאתה בכלל לא שם לב שיש שיר.
ותודה לגיל ויזן על ההשראה:
בברכת "פרת רחב מוכרת הירקות",
נתראה בפוסטים הבאים
כך תיאר לי המנחה שלי קבוצת סטודנטים שהדריך. כוונתו הייתה: הם מאוד רצו לדעת על טבע אבל לא הכירו אפילו את החרק הבסיסי ביותר. ואני חשבתי לעצמי - כמה אנשים באמת מכירים את החרק הזה, המוכר כל כך, אולי הסמל של כל החרקים באשר הם? לא משנה כמה אנשים שאני פוגש סביבי הם מתעבי חרקים אנטומופובים שפלים, כולם מוכנים לקבל את החיפושית העגלגלה והחביבה הזו כחברה אפשרית למשחק וויסט. האם זו העגלגלות? האיטיות היחסית? הצבעים? אולי זה שהיא מופיעה בספרי ילדים וסרטי אנימציה?
מה שזה לא יהיה, הפוסט הזה מוקדש לה - פרת משה רבנו, מושית השבע, Coccinella septempunctata. כן כן, קוקסינלה. אז נתחיל באמת בענייני השמות:
השם המדעי העברי הוא מושית השבע, בגלל שבע הנקודות שעל גבה (שלוש על כל כנף חפיה ועוד שתיים שמתחברות באמצע ונראות ביחד כמו נקודה אחת). יש גם מושיות ה-11, ה-13 ויש אף מושיות עם יותר מ-20 נקודות על הגב. לעומת זאת, יש גם מושית הנקודותיים ואפילו מושיות שאין להן אפילו נקודה אחת לרפואה על גבן. רגע, רגע, תאמרו - מה אתה מתעסק עם מספר הנקודות כאשר יש לנו כאן את משה רבנו וקוקסינלים? איפה שיקולי הרייטינג שלך?
אז השם המדעי הלטיני שלה הוא קוקסינלה שבע-נקודות (Puncta - נקודה, Septem - שבע). הסיבה לקוקסינליות היא הצבעוניות הרבה שלה - המילה coccinus בצרפתית משמעה בכלל "בעלת צבע ארגמן". הסיבה שאנחנו מחברים את השם קוקסינל לנטייה מינית מוחצנת היא בגלל השחקנית הצרפתית הטרנסג'נדרית שבחרה לעצמה את שם הבמה הזה על שם החיפושית הצבעונית.
אז מאיפה לאלף אלפי עזזאלים הגיע משה רבנו לעסק הזה?! או. אני שמח ששאלתם. לא, באמת אני שמח. תודה לכם. רוצים עוגיה? ובכן, החיפושית הזו נחשבה באירופה כמביאת מזל טוב ומציינת את האביב ולכן כונתה בחלק מהמקומות "חיפושית מרים הבתולה" או "ציפור הגבירה". כאשר יהודים רוסיים חיפשו להמציא שמות לחרקים הם רצו לקרוא לחיפושית על שם דמות חיובית וקדושה. אבל בכל זאת, אי אפשר לקרוא לחיפושית כזו על שם שיקסע! לכן נבחר משה רבנו והשם היידי היה "משה-רבינו'ס קיהעלע". אני חושב שהיא אפילו מופיעה ככה בספריו של בשביס זינגר. ולמה פרה? אין לי מושג. אולי בגלל הכתמים הלבנים שחורים שעל החזה שלה.
אז סגרנו את נושא השם. עכשיו לנושא המין (ואני מתכוון למגדר, לא לפעולה). חברים, כולכם ידעתם את זה באיזושהי רמה לא מודעת קוסמית, אבל חלק מפרות משה הרבנו הם פרים. ניתן לזהות אותם על ידי כך שהם מעט קטנים יותר מהנקבות מהעובדה שהם חרמנים באופן כמעט בלתי פוסק. באמת. יצא לי ללכוד לא מעט מושיות בשדה, ולא משנה אם לפני רגע החזקת את החיפּוּשׁ הזה ביד והוא היה באימה שמא אתה מתכוון לאכול אותו, אם במבחנה איתו תהיה נקבה הוא לא יחכה ולא יחשוב פעמיים. ווהו!
החיפושיות הללו ואחיותיהן המושיות עם הקצת יותר או קצת פחות נקודות על הכנפיים מסתובבות על צמחים בגינה, בשדה ובעציצים, ואוכלות. גם הן וגם הזחלים שלהן טורפים של חרקים אחרים. "זחלים?" תאמרו, במבט תמה על פניכם, "לחיפושיות יש זחל? לא רק לפרפרים יש זחל?" "בדיוק!" אומר אני, עם מבט של אנטומולוג פלצן בעיני "יש קבוצות רבות של חרקים שלהם יש זחל, פשוט הוא לא נראה כמו זחל של פרפר שזה הזחל היחיד שגננות מדברות עליו." הזחלים של המושית לא נראים בכלל כמו מושית אלא כמו, ובכן, חרק אחר שאינו מושית. הם שחרחרים אפרפרים עם כתמים כתומים. הם סימפטיים להפליא ובעלי הומור משובח אך נוטים לא לחבב תוכניות ריאליטי בישול.
זחל של מושיתונחזור לשאלה מפוסט השאלות הראשון: "אז לשם מה היא כאן? איך היא עוזרת לנו?". על אף התנגדותי העקרונית להצמדת כל בעל חיים לקנה המידה של התועלת האנושית, אין מה לעשות ומדובר פשוט ביצור מועיל להפליא. ראשית, הן עוזרות במשימה הכלל עולמית של הפחתת הפחד מחרקים (כפי שציינתי קודם). שנית, האוכל האהוב ביותר על החיפושיות הנ"ל הוא כנימות. למי שלא יודע, כנימות, שאינן כינים שיש בשיער, הן חרקים שעומדים על עציצי בזיליקום ומחרבים לך עבודת גננות של חודשים רבים. וכך זחלי המושיות והמושיות עצמן מכרסמים את המזיקים המעצבנים האלה כמו ביסלי גריל ועוזרים לכולנו. שלוש קריאות הידד למושיות!
ואם כבר עסקנו במיניות טרנסג'נדרית, בחרמנות שאינה יודעת גבולות ובביסלי גריל, בואו נכניס עוד קצת רייטינג - אלימות ואימה ! (אזהרה: הפסקה הבאה אינה מיועדת לאנשים בעלי לב חלש או למי שחשבו שהסרט "פרומתאוס" לא מציאותי).
אחת האויבות הנוראיות ביותר של החיפושית הזו היא הצרעה Dinocampus coccinellae שמשמה המדעי אפשר להבין שהיא חובבת גדולה של הקוקסינלות החמודות שלנו. הצרעה (ופה זה מתחיל להיות מגעיל לאנטומופובים שביניכם) מטילה ביצה לתוך גוף החיפושית. הזחל של הצרעה מגיח מהביצה, וחי ומתפתח בתוך החיפושית בלי להרוג אותה. כאשר הוא מוכן להתגלם (כן! כן! גם לצרעות יש זחל וגולם, כן! הגננת גאולה שיקרה לכם בגן, או לפחות לא אמרה את כל האמת!) הזחל משתק את רגלי החיפושית, יוצא מגופה ומתגלם מתחתיה. החיפושית, שעדיין חיה (הו, האימה!) עומדת מעל הגולם וללא יכולת להתנגד היא מגינה עליו - גם בגופה הקשיח, גם בצבעיה המסמנים רעילות לטורפים פוטנציאלים וגם בחומרים הכימיים שהיא מפרישה כאשר מישהו מציק לה. כן כן "הנוסע השמיני" לא היה סרט אמין כי הוא לא הלך מספיק רחוק!
מושית עם גולם של צרעה מתחתיה.זהו, אני עוצר כאן כדי לא להתיש עוד יותר ממה שכבר התשתי. אני מקווה שהצלחתי במשהו להעביר את החיבה שאני חש לפרה הקטנה הזו. מי שרוצה לפגוש כמה באופן אישי (או את הזחלים, שהם באמת סימפטיים), דברו איתי, יש לנו במעבדה.
ומאחר ששירים על פרות זו באמת הגזמה, שלושה קליפים של הלהקה השפוכה OK GO ששמה לעצמה למטרה ללכת בכל פעם למקום רחוק יותר מבחינת עשיית הקליפ ללא שיפור אמיתי במוזיקה שלהם. אבל זה בסדר, הקליפים כל כך מדהימים שאתה בכלל לא שם לב שיש שיר.
ותודה לגיל ויזן על ההשראה:
בברכת "פרת רחב מוכרת הירקות",
נתראה בפוסטים הבאים
יאמי, ביסלי גריל!
השבמחקפוסט חמוד כמעט כמו הפרת משה רבנו!
מצוין! אם תצליח לחבב עלי ג'וקים אני בכלל אודה לך.
השבמחק