חורף.
בדיוק חזרתי מהליכה עם מוזיקה באוזניים וטיפות גשם קלות שנוחתות על הפדחת.
אחחח... חורף.
טוב, לא בדיוק חורף. "אירוע חורפי" כמאמר החזאי התורן ודים דימנשטיין.
הטעות מובנת - יש עננים, יש ברקים, נופלות טיפות מהשמיים והאוטו רחוץ באופן טבעי. מיד אנחנו מתמלאים רצון עז להתעטף בפוך, לשתות משקאות קקאו חמים וסמיכים, ללבוש מעילים מרופדי צווארון ולקפץ בשלוליות חמושים במגפיים. הרי יש "אירוע חורפי"!
אז אירועים לחוד ומציאות לחוד. כל המתעטפים בחרמוניות מגלים את עצמם נוזלים מחום, ואצבעות הרגליים מזיעות ויוצרות שלולית בתוך המגף. בכל פעם שהשמש משרבבת את פרצופה מחוץ למעטה העננים מזג האוויר נעים ואפילו חמים. עם כל הכבוד לסתיו הישראלי, אנחנו ממש, אבל ממש לא מתקרבים לרמות הקור והשלג שמתחיל להערם ברחבי אירופה. נו,בפולניה היה לנו חורף אמיתי!
והנה ניק דרייק. אחד שכל מהותו היא חורף אנגלי קריר, עם צעיפים סרוגים ומבטים מצועפים. הכינו כוס שוקו והקשיבו.
בחיי שהייתי רוצה לחיות את הקלישאה החורפית. לשבת מכורבל בשמיכה צמרירית מול חלון עטוי אדים מבפנים וטיפות מבחוץ, הנסחפות ברוח השורקת. להחזיק מאג של משקה חם (ארל גריי, קרוב לוודאי) ולנשוף עליו. להביט בעננים המהבהבים מעל מפרץ חיפה בדיסקו ברקים משוגע ולהיזכר באהבת חורף שהחמצתי ושיר שעלי לכתוב.
או שפשוט נלך לחפש חלזונות עם נעם ושחר. גם תופס.
עוד שיר חורפי מהאיים הבריטיים, אבל הפעם בעברית. "שיער של זהב גולש על כתפיך, מבט רחוק, כמו הים הצפוני."
ואגב חלזונות, אתם מכירים את "חצי האהבה" של חלזונות הגינה? בפעם הבאה שאתם רואים חילזון מתנהל לאיטו על המדרכה שלכם, תנו כבוד למאהב הרכיכתי. בכמה מינים של חלזונות וחשופיות, חלק מתהליך החיזור לפני ההזדווגות כולל ירי לעבר אהובך/אהובתך (חלזונות הם הרמפרודיטיים, זכר ונקבה יחד באותו הגוף) של חץ עשוי מסידן. החץ ננעץ בגוף בן/בת הזוג ואז החילזון מושך באמצעות החץ את החילזון השני אל זרועותיו החמימות לנשיקה תאוותנית. יש ויכוחים לגבי המטרה של הירי הזה, כי הוא לא הכרחי לתהליך ההזדווגות. עם זאת, יתכן שהוא מעורר את התהליך ההורמונלי הדרוש, או מה שנקרא "מכניס למצב הרוח הנכון" - קופידון מעולם לא היה רירי כל כך.
וסתם בשביל הקונטרה, שיר של קיץ! נישאר באיים הבריטיים, אבל משם ניסע לאי יווני ונרקוד עד אור הבוקר. מישהו זוכר שפעם השאלה "בלר או אואזיס" הייתה המקבילה הבינלאומית של "עפרה או ירדנה"?
בברכת "עננים של גשם ושל מלחמה שטים מעל מפעל הטקסטיל הנטוש",
מתן
בדיוק חזרתי מהליכה עם מוזיקה באוזניים וטיפות גשם קלות שנוחתות על הפדחת.
אחחח... חורף.
טוב, לא בדיוק חורף. "אירוע חורפי" כמאמר החזאי התורן ודים דימנשטיין.
הטעות מובנת - יש עננים, יש ברקים, נופלות טיפות מהשמיים והאוטו רחוץ באופן טבעי. מיד אנחנו מתמלאים רצון עז להתעטף בפוך, לשתות משקאות קקאו חמים וסמיכים, ללבוש מעילים מרופדי צווארון ולקפץ בשלוליות חמושים במגפיים. הרי יש "אירוע חורפי"!
אז אירועים לחוד ומציאות לחוד. כל המתעטפים בחרמוניות מגלים את עצמם נוזלים מחום, ואצבעות הרגליים מזיעות ויוצרות שלולית בתוך המגף. בכל פעם שהשמש משרבבת את פרצופה מחוץ למעטה העננים מזג האוויר נעים ואפילו חמים. עם כל הכבוד לסתיו הישראלי, אנחנו ממש, אבל ממש לא מתקרבים לרמות הקור והשלג שמתחיל להערם ברחבי אירופה. נו,בפולניה היה לנו חורף אמיתי!
והנה ניק דרייק. אחד שכל מהותו היא חורף אנגלי קריר, עם צעיפים סרוגים ומבטים מצועפים. הכינו כוס שוקו והקשיבו.
בחיי שהייתי רוצה לחיות את הקלישאה החורפית. לשבת מכורבל בשמיכה צמרירית מול חלון עטוי אדים מבפנים וטיפות מבחוץ, הנסחפות ברוח השורקת. להחזיק מאג של משקה חם (ארל גריי, קרוב לוודאי) ולנשוף עליו. להביט בעננים המהבהבים מעל מפרץ חיפה בדיסקו ברקים משוגע ולהיזכר באהבת חורף שהחמצתי ושיר שעלי לכתוב.
או שפשוט נלך לחפש חלזונות עם נעם ושחר. גם תופס.
עוד שיר חורפי מהאיים הבריטיים, אבל הפעם בעברית. "שיער של זהב גולש על כתפיך, מבט רחוק, כמו הים הצפוני."
ואגב חלזונות, אתם מכירים את "חצי האהבה" של חלזונות הגינה? בפעם הבאה שאתם רואים חילזון מתנהל לאיטו על המדרכה שלכם, תנו כבוד למאהב הרכיכתי. בכמה מינים של חלזונות וחשופיות, חלק מתהליך החיזור לפני ההזדווגות כולל ירי לעבר אהובך/אהובתך (חלזונות הם הרמפרודיטיים, זכר ונקבה יחד באותו הגוף) של חץ עשוי מסידן. החץ ננעץ בגוף בן/בת הזוג ואז החילזון מושך באמצעות החץ את החילזון השני אל זרועותיו החמימות לנשיקה תאוותנית. יש ויכוחים לגבי המטרה של הירי הזה, כי הוא לא הכרחי לתהליך ההזדווגות. עם זאת, יתכן שהוא מעורר את התהליך ההורמונלי הדרוש, או מה שנקרא "מכניס למצב הרוח הנכון" - קופידון מעולם לא היה רירי כל כך.
וסתם בשביל הקונטרה, שיר של קיץ! נישאר באיים הבריטיים, אבל משם ניסע לאי יווני ונרקוד עד אור הבוקר. מישהו זוכר שפעם השאלה "בלר או אואזיס" הייתה המקבילה הבינלאומית של "עפרה או ירדנה"?
בברכת "עננים של גשם ושל מלחמה שטים מעל מפעל הטקסטיל הנטוש",
מתן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה