שלום חברים,
עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה שדיברנו. בינתיים הגיע הקיץ, הרים את הטמפרטורות ועימו את שפע המינים באטמוספירה המקומית. אני בטוח שכולנו נרגשים ממפגש האינטימי ורב הרבדים עם עולם החי האנטומולוגי השופע בחצרות הבתים וליד המנורות. האם חזיתם כבר בעשקוצים? האם יצא לכם לדבר עם ארימחוש? האם יש לכם קמפוניות ליד הבית?
איכשהו, נראה לי ששום חרק לא יצליח לתפוס את אור הזרקורים ותשומת הלב האנושית בעונת הקיץ כמו שמצליחים היתושים. מעטים החרקים שנשאלתי אודותם כל כך הרבה פעמים את שאלת ה"אז למה הם טובים?" כמו יתושים. אנחנו מחפשים ברמה המטאפיזית הצדקה לקיומם של הדברים הקטנים שמעצבנים אותנו, בעוד שהסיבות להתעצבן קיימות שם כי אנחנו נותנים להן להיות קיימות ומתעקשים לחזור ולגרד באותו מקום שוב ושוב (ועל הדרך השחלנו פה לקח פילוסופי שאפשר להדפיס גם במגזין "חיים אחרים". אחחח, כתיבת בלוג היא חוויה כה מספקת).
אז ננסה היום לענות על כמה מהשאלות שטורדות את דעתו של כל אדם שעסוק בלגרד חלק גוף שהוא אפילו לא ידע שטכנית ניתן לעקוץ אותו:
האם כל היתושים עוקצים? ממש לא. יש הרבה מאוד מיני יתושים, רבים מהם לא עוקצים, מאלה שעוקצים - רבים מהם יעדיפו לעקוץ חיות אחרות ולא בני אדם, מאלה שעוקצים בני אדם - 50% הם זכרים שאינם עוקצים אף אחד ורק מעופפים להם ושותים צוף בחינניות עד שמוחצים אותם על לא עוול בכפם החרקית.
אז בתכל'ס, מי שגורם את הצרות הן הנקבות של כמה מיני יתושים (בעיקר כולכית הבית ויתוש הטיגריס האסייתי). מאחר שהן האחראיות בצוות על הפקת יתושים חדשים, הן צריכות כמויות של חלבון שאי אפשר להשיג סתם מצוף ולכן הן שותות דם של יצורים שלא מרחו ציטרונלה. הזכרים כן נכנסים לבית שלכם, כי הם מחפשים Babes לפי הזמזום שלהן למטרות סטוץ.
יתושה באמצע סעודה
למה העקיצות מגרדות? שאלה טובה - הרי עדיף היה ליתושים שאף אחד לא היה מרגיש בכך שהם עושים את המעשה הנפשע שלהם. ובכן, כשהיתושה רוצה לשתות דם מקורבן תמים (נאמר, ילדה בת 4 ושלושת רבעי שמנסה לישון והוריה ממש ממש ממש רוצים שהיא תירדם כבר) היא נעמדת על הקורבן התמים, חורצת חריץ קטן בשכבת העור העליונה, מכניסה את ה"חדק" שלה פנימה ומחפשת דם לשתות. עד כאן, אין בעיה - כשאנחנו נשרטים שריטה כזו קטנה אנחנו בדרך כלל לא מיד מתחילים להתגרד. הבעיה היא שכדי שהיתושה תוכל לשתות את הדם בלי שיסתם לה הצינור, היא מפרישה קודם פנימה רוק שמכיל חומרים נוגדי קרישה, אך מערכת החיסון שלנו אינה אוהבת את החומרים הללו ולכן מופרש באזור היסטמין, חומר שגורם לכלי הדם שלנו להתנפח. בשלב הזה קורים שני דברים: א. לילדה בת הרבע ל-5 יש בליטה קטנה בעור ו-ב) העצבים שבאזור נלחצים על ידי ההתנפחות הזו ושולחים אלינו תחושה של עקצוץ וגירוד. בשלב הזה הילדה הקטנה מייבבת "אמאאאאאא מגרד לי" וההורים שכבר לא ישנו לילה רצוף בשנה וחצי האחרונות פותחים במסע ונדטה כנגד היתושה שנגמר בסימן לא יפה אך אומנותי על הקיר.
יתוש בתעופה
איך נמנעים מעקיצות יתושים?
כאן יש כמה תשובות (אני מניח שאתם רוצים להימנע מתכשירים מסריחים, חומרים כימיים באוויר הדירה ומערכות חשמליות ששורפות יצורים חיים) :
א. מתרחצים - יתושים נמשכים לריחות גוף וחומרים הנמצאים בזיעה. למעשה, אחד מהדברים שמושכים יתושות יותר מכל הוא גרביים מסריחות. כך שהיגיינה אישית תעזור לכם להיות גם אנשים מקובלים יותר בחברה וגם אנשים שנעקצים פחות.
ב. יושבים במקום ולא זזים - יתושים מאתרים קורבנות מרחוק בכמה אמצעים, אחד מהם הוא ראייה. כלומר, אם אתם רצים ומנופפים בידיים וצורחים "יתוש! יתוש! יהודים הושיעו!" אתם רק מקרבים את הקץ. לעומת זאת, אם שואלים אתכם למה אתם רובצים בלי לזוז מול המסך כבר שלוש שעות אתם יכולים לענות שאתם מנסים להימנע מעקיצות.
ג. להימנע מקרמים - הרבה תכשירים לעור שמכילים חומצה לאקטית הם בעצם חומרי משיכה ליתושים. הימנעו מקרמים שברכיבים שלהם רשום Alpha hydroxy.
ד. מפסיקים לנשום - אחד מהאמצעים המרכזיים של יתושים למציאת קורבנות הוא זיהוי הפחמן הדו חמצני שבנשימתנו. כך שמי שיצליח לא לנשום, יהיה כמו ארנולד שוורצנגר ב"הטורף" כשהוא מכסה את עצמו בבוץ וכך חומק מראיית האינפרא אדום של החייזר וכולם בבית צועקים "יאללה, ארנולד! יאללה ארנולד!" ואז הוא מרביץ לחייזר ונהיה מושל קליפורניה.
ה. מפעילים מאוורר - יתושים מאתרים את כף היד המתקרבת בכדי לשטחם באמצעות תנודת האוויר שהיא עושה. למעשה הם כל כך רגישים שרק הנפת היד באוויר כבר גורמת להם להימלט על נפשם. אך כשאתם מפעילים מאוורר היתושה מרגישה את האוויר זז כל הזמן ובעצם נמצאת במצב מתמיד של "יד! יד! יד! יד! יד! יד?!" המקשה עליה לתפקד.
זהו, נסיים את הערב עם שיר אחד רלוונטי ועצבני, ושירים על דברים מעצבנים באופן כללי:
פרל ג'אם מבצעים עם בן הרפר את שיר היתושים הגדול ביותר שנכתב (לרוע המזל, אין הרבה תחרות). האם זה היתוש המטאפורי? היתוש הנפשי? היתוש התיאולוגי? מה זה משנה - שגיעו לארץ כבר!
פרנק זאפה מתעצבן מתעצבן מתעצבן כשמרביצים לגורי כלבי ים. ומה הייתם עושים במקומו? גם אתם הייתם מתכופפים ומרימים כפפה מלאה בנדיבות בגבישי שלג צהובים מהמקום הזה בו כלבי ההאסקי משתינים והייתם שמים את השלג הצהוב הקטלני אל תוך עיניו הקטנות בתנועה מעגלית נמרצת שאינה מוכרת לאנשים באזור זה אך בוודאי תחליף את כריש הבוץ במיתולוגיה שלכם הנה היא מתחילה - התנועה הסיבובית - שפשפו!
פיונה אפל פשוט מתעצבנת על כל המין הגברי (שאני חייב להודות, עושה דברים די מפגרים לפעמים)
נו, אני לא יכול לסיים את הפוסט בהרגשה מעוצבנת. נסיים באחד השירים הנחמדים ביותר שנכתבו מעולם -
סיימון וגרפונקל סתם הולכים ברחוב בניו יורק ומרגישים ממש אבל ממש סבבה עם עצמם (השיר כנראה לא נכתב בקיץ):
בברכת "זה מעצבן, כן כן, כן כן כן, זה מעצבן"
נתראה בפוסט הבא.
עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה שדיברנו. בינתיים הגיע הקיץ, הרים את הטמפרטורות ועימו את שפע המינים באטמוספירה המקומית. אני בטוח שכולנו נרגשים ממפגש האינטימי ורב הרבדים עם עולם החי האנטומולוגי השופע בחצרות הבתים וליד המנורות. האם חזיתם כבר בעשקוצים? האם יצא לכם לדבר עם ארימחוש? האם יש לכם קמפוניות ליד הבית?
איכשהו, נראה לי ששום חרק לא יצליח לתפוס את אור הזרקורים ותשומת הלב האנושית בעונת הקיץ כמו שמצליחים היתושים. מעטים החרקים שנשאלתי אודותם כל כך הרבה פעמים את שאלת ה"אז למה הם טובים?" כמו יתושים. אנחנו מחפשים ברמה המטאפיזית הצדקה לקיומם של הדברים הקטנים שמעצבנים אותנו, בעוד שהסיבות להתעצבן קיימות שם כי אנחנו נותנים להן להיות קיימות ומתעקשים לחזור ולגרד באותו מקום שוב ושוב (ועל הדרך השחלנו פה לקח פילוסופי שאפשר להדפיס גם במגזין "חיים אחרים". אחחח, כתיבת בלוג היא חוויה כה מספקת).
אז ננסה היום לענות על כמה מהשאלות שטורדות את דעתו של כל אדם שעסוק בלגרד חלק גוף שהוא אפילו לא ידע שטכנית ניתן לעקוץ אותו:
האם כל היתושים עוקצים? ממש לא. יש הרבה מאוד מיני יתושים, רבים מהם לא עוקצים, מאלה שעוקצים - רבים מהם יעדיפו לעקוץ חיות אחרות ולא בני אדם, מאלה שעוקצים בני אדם - 50% הם זכרים שאינם עוקצים אף אחד ורק מעופפים להם ושותים צוף בחינניות עד שמוחצים אותם על לא עוול בכפם החרקית.
אז בתכל'ס, מי שגורם את הצרות הן הנקבות של כמה מיני יתושים (בעיקר כולכית הבית ויתוש הטיגריס האסייתי). מאחר שהן האחראיות בצוות על הפקת יתושים חדשים, הן צריכות כמויות של חלבון שאי אפשר להשיג סתם מצוף ולכן הן שותות דם של יצורים שלא מרחו ציטרונלה. הזכרים כן נכנסים לבית שלכם, כי הם מחפשים Babes לפי הזמזום שלהן למטרות סטוץ.
יתושה באמצע סעודהלמה העקיצות מגרדות? שאלה טובה - הרי עדיף היה ליתושים שאף אחד לא היה מרגיש בכך שהם עושים את המעשה הנפשע שלהם. ובכן, כשהיתושה רוצה לשתות דם מקורבן תמים (נאמר, ילדה בת 4 ושלושת רבעי שמנסה לישון והוריה ממש ממש ממש רוצים שהיא תירדם כבר) היא נעמדת על הקורבן התמים, חורצת חריץ קטן בשכבת העור העליונה, מכניסה את ה"חדק" שלה פנימה ומחפשת דם לשתות. עד כאן, אין בעיה - כשאנחנו נשרטים שריטה כזו קטנה אנחנו בדרך כלל לא מיד מתחילים להתגרד. הבעיה היא שכדי שהיתושה תוכל לשתות את הדם בלי שיסתם לה הצינור, היא מפרישה קודם פנימה רוק שמכיל חומרים נוגדי קרישה, אך מערכת החיסון שלנו אינה אוהבת את החומרים הללו ולכן מופרש באזור היסטמין, חומר שגורם לכלי הדם שלנו להתנפח. בשלב הזה קורים שני דברים: א. לילדה בת הרבע ל-5 יש בליטה קטנה בעור ו-ב) העצבים שבאזור נלחצים על ידי ההתנפחות הזו ושולחים אלינו תחושה של עקצוץ וגירוד. בשלב הזה הילדה הקטנה מייבבת "אמאאאאאא מגרד לי" וההורים שכבר לא ישנו לילה רצוף בשנה וחצי האחרונות פותחים במסע ונדטה כנגד היתושה שנגמר בסימן לא יפה אך אומנותי על הקיר.
יתוש בתעופהאיך נמנעים מעקיצות יתושים?
כאן יש כמה תשובות (אני מניח שאתם רוצים להימנע מתכשירים מסריחים, חומרים כימיים באוויר הדירה ומערכות חשמליות ששורפות יצורים חיים) :
א. מתרחצים - יתושים נמשכים לריחות גוף וחומרים הנמצאים בזיעה. למעשה, אחד מהדברים שמושכים יתושות יותר מכל הוא גרביים מסריחות. כך שהיגיינה אישית תעזור לכם להיות גם אנשים מקובלים יותר בחברה וגם אנשים שנעקצים פחות.
ב. יושבים במקום ולא זזים - יתושים מאתרים קורבנות מרחוק בכמה אמצעים, אחד מהם הוא ראייה. כלומר, אם אתם רצים ומנופפים בידיים וצורחים "יתוש! יתוש! יהודים הושיעו!" אתם רק מקרבים את הקץ. לעומת זאת, אם שואלים אתכם למה אתם רובצים בלי לזוז מול המסך כבר שלוש שעות אתם יכולים לענות שאתם מנסים להימנע מעקיצות.
ג. להימנע מקרמים - הרבה תכשירים לעור שמכילים חומצה לאקטית הם בעצם חומרי משיכה ליתושים. הימנעו מקרמים שברכיבים שלהם רשום Alpha hydroxy.
ד. מפסיקים לנשום - אחד מהאמצעים המרכזיים של יתושים למציאת קורבנות הוא זיהוי הפחמן הדו חמצני שבנשימתנו. כך שמי שיצליח לא לנשום, יהיה כמו ארנולד שוורצנגר ב"הטורף" כשהוא מכסה את עצמו בבוץ וכך חומק מראיית האינפרא אדום של החייזר וכולם בבית צועקים "יאללה, ארנולד! יאללה ארנולד!" ואז הוא מרביץ לחייזר ונהיה מושל קליפורניה.
ה. מפעילים מאוורר - יתושים מאתרים את כף היד המתקרבת בכדי לשטחם באמצעות תנודת האוויר שהיא עושה. למעשה הם כל כך רגישים שרק הנפת היד באוויר כבר גורמת להם להימלט על נפשם. אך כשאתם מפעילים מאוורר היתושה מרגישה את האוויר זז כל הזמן ובעצם נמצאת במצב מתמיד של "יד! יד! יד! יד! יד! יד?!" המקשה עליה לתפקד.
זהו, נסיים את הערב עם שיר אחד רלוונטי ועצבני, ושירים על דברים מעצבנים באופן כללי:
פרל ג'אם מבצעים עם בן הרפר את שיר היתושים הגדול ביותר שנכתב (לרוע המזל, אין הרבה תחרות). האם זה היתוש המטאפורי? היתוש הנפשי? היתוש התיאולוגי? מה זה משנה - שגיעו לארץ כבר!
פרנק זאפה מתעצבן מתעצבן מתעצבן כשמרביצים לגורי כלבי ים. ומה הייתם עושים במקומו? גם אתם הייתם מתכופפים ומרימים כפפה מלאה בנדיבות בגבישי שלג צהובים מהמקום הזה בו כלבי ההאסקי משתינים והייתם שמים את השלג הצהוב הקטלני אל תוך עיניו הקטנות בתנועה מעגלית נמרצת שאינה מוכרת לאנשים באזור זה אך בוודאי תחליף את כריש הבוץ במיתולוגיה שלכם הנה היא מתחילה - התנועה הסיבובית - שפשפו!
פיונה אפל פשוט מתעצבנת על כל המין הגברי (שאני חייב להודות, עושה דברים די מפגרים לפעמים)
נו, אני לא יכול לסיים את הפוסט בהרגשה מעוצבנת. נסיים באחד השירים הנחמדים ביותר שנכתבו מעולם -
סיימון וגרפונקל סתם הולכים ברחוב בניו יורק ומרגישים ממש אבל ממש סבבה עם עצמם (השיר כנראה לא נכתב בקיץ):
בברכת "זה מעצבן, כן כן, כן כן כן, זה מעצבן"
נתראה בפוסט הבא.
קשה קשה !!!
השבמחקהילדים שלי ישנים בחדר עם קוטל יתושים חשמלי (נו, נשברתי, מה לעשות?), ומכוסים בכילה ועדיין קמים עם סימני עקיצות גדולים.
אצלנו זה עדיין לא אמאאאא או אבאאאא (הם רק בני 7 חודשים), אלה פשוט צרחות ספונטניות בכל מני הברות משתנות.