אתמול פנה אלי מכר יקיר ומוכר (טוב, נו - קובה בן-דור) ואמר לי "בוא'נה, הפוסט שלך על הג'וקים ממש הצחיק אותי!". נרעשתי. ג'וקים? בהקשר חיובי? מיד הבנתי שיש לי פה משהו ביד, ולא, זה לא חרק ארסי. האם יכול להיות שבלוג באינטרנט באמת יגרום לאנשים להיפתח רגשית אל חרקים? זה נשמע כמעט אוטופי. מכאן קצרה הדרך ל"אז יגור תיקן עם איש היסטרי וקובה עם ירקונית ירבץ"!
או שבואו לא נגזים. אבל זה בהחלט נתן לי מוטיבציה לתת לכם, אוסף קוראי הנאמנים למחצה, עוד מבט אל מאחורי הקלעים של החרקים המוכרים יותר ופחות. ולכן היום נמשיך בתוכנית התחקירים שלנו: "דברים שלא רצית לדעת על חרקים אבל אולצת לגלות". והפעם - הם יפים, הם תמימים, הם מרפרפים מפרח אל פרח קלי דעת וחסרי זדון, הם חיות רעות השותות דם בקשית - קבלו אותם: הפרפרים.
Attacus atlas הפרפר הגדול ביותר בעולם
מדובר באחד מהחרקים המוכרים ביותר בעולם (עשו מבחן, כמה מכם יכולים לדמיין את צורתם הכללית של גדותאים/ ארינמלאים/ מניפאים/ כינים כוססות או אמביות? (גיל, אתה לא נחשב) עכשיו נסו לשוות בעיניכם פרפר. נו, הצלחתם?), שהוא האידיאל בעיני מורות וגננות להסבר על מהם חרקים, מה הם עושים, איך חרק משתנה מזחל לגולם לפרפר וכו'. אך כמו שיגיד לכם כל יוצא "האח הגדול", עם הפרסום באים המיתוסים הלא מבוססים. אז היום נקדיש את תוכניתנו להפרכת שורה של מיתוסים לגבי היצורים המופלאים האלה:
פרפרים חיים רק יום אחד - מאיפה הגיעה השטות הזו? משוררים רבים ניסו להצמיד לתעופה הקלה והמרפרפת גם קיום מרפרף וחסר אחריות שהרי הפרפר "ימות מחר". הו. חברים, גם הפרפרים הקטנים ביותר, שהופכים לבוגרים ללא כל גפי פה ואינם אוכלים אפילו שלוק כבוגר, חיים לכל הפחות כמה ימים. רוב הפרפרים חיים מספר שבועות עד חודש. יתר על כן, יש פרפרים שיכולים לחיות עד 9 חודשים וחלקם אף חוצים את יבשת אמריקה בתעופה. וחוץ מזה, כל זה נכון גם רק לגבי הצורה הבוגרת. הרי הזחלים יכולים להתפתח לאורך שבועות רבים רק שאף אחד לא סופר את זה. זה כמו להגיד שאני היום בן 16, כי ה-18 שנים הראשונות לא נחשבות בספירה. תודה באמת.
כל הפרפרים מרחפים ברוח הקלה מפרח אל פרח - אז חוץ מזה שיש פרפרים שבכלל לא אוכלים, יש פרפרים שאפילו לא יכולים לעוף. קודם כל, טוואי המשי החביבים שילדינו מגדלים בגנים נבררו כך שהם לא מסוגלים לעוף (כפי שגילה כל מי שלקח זחלים לגדל בביתו ואז גילה לתדהמתו ולאכזבת ילדיו פרפרים לבנים ושמנמנים המרפרפים בכנפיהם בחוסר אונים ותולים בו מבט מאשים). מעבר לכך, יש פרפרים (כדוגמת הססתיק) שבהם הנקבה הבוגרת היא נטולת כנפיים והיא לא מרפרפת לשום מקום. היא רובצת לה בתוך מבנה שבנתה כזחל והזכרים מזיזים את עכוזם הענוג ומגיעים אל הבחורה הזו הביתה, מזדווגים איתה שם (היא מוציאה את קצה הגוף החוצה לצורך האירוע) ואז עוזבים אותה שם למלמל ולקרוא את "50 גוונים של מחוש".
פרפרים שותים רק צוף - בהחלט נכון שפרפרים ניזונים רק מאוכל נוזלי (הפה שלהם הוא בצורת קשית ארוכה ומתקפלת). ונכון שהמזון הזמין ביותר ורב האנרגיה ביותר הוא צוף של פרחים, אבל בחייאת, מי יכול לשתות במשך יום שלם רק קולה? מדי פעם פרפרים שותים גם דברים אחרים, בעיקר הזכרים. ראשית, יש פרפרים ששותים משלוליות וסופגים בהזדמנות זו גם מלחים ומינרלים. ויש עוד נוזל עם ערך תזונתי גבוה...הממממ, אה כן. דם. באזורים הטרופיים, אם יש לכם פצע פתוח יש סיכוי שפרפר עדין ויפהפה יבוא וילגום מכם כמו ערפד חינני, למשל בסרט הבא. אני מזהיר - קצת קשה לצפייה.
פרפרים הם זחל שגדלו לו כנפיים -זה מה שקורה, לא? הזחל אוכל אוכל אוכל, גדל גדל גדל, נכנס לגולם שם גדלות לו כנפיים והוא הופך לפרפר, לא? nope. הזחל אוכל אוכל אוכל, גדל גדל גדל, הופך לגולם ואז בתוך הגולם רוב רקמות הזחל נמסות לחלוטין והופכות ל-goo נוזלי שמטרתו היא יצירת פרפר. קבוצות תאים שהיו עד כה רדומות ולא פעילות בזחל מתעוררות ומתחילות להתפתח כמו עובר (או אם תרצו, כמו הנוסע השמיני) שאוכל את מה שהיה פעם הזחל ונולד מחדש כמו פרפר. אם תרצו, הזחל והפרפר הם שני יצורים שונים לגמרי - מטרת הזחל היא לאכול מספיק אוכל כדי ליצור פרפר, ואז נוצר הפרפר שמטרתו היא ליצור כמה שיותר זחלים ולהפיץ אותם בעולם.
עשים הם פרפרים שעפים בלילה - רוב האנשים מכירים עשים כ"פרפרים קטנים וחומים שעפים בלילה". אבל האמת המדהימה היא ש....האמת? בתכל'ס זו הגדרה לא רעה. חוץ מזה שיש עשים ענקיים וכלל לא קטנים. הסוגיה של עשים ופרפרים היא סוגיה ביולוגית לא פתורה לחלוטין למיטב ידיעתי. יש כל מיני הגדרות שמבדילות בין עשים ופרפרים ולכל הגדרה כזו יש כמה וכמה יוצאי דופן. בגדול בגדול - עשים הם שמנמנים יותר, בעלי מחושים מסועפים ועבים (בעיקר הזכרים) ונוטים לצבעי החום, הלבן והאפור. העיניים שלהם מתאימות לראייה בלילה, כי באמת רובם הם ליליים - אבל לכל מה שאמרתי יש דוגמאות נגדיות: יש עשים צבעוניים, יש עשים שעפים ביום, ויש פרפרים שפשוט לא מקשיבים למדענים ולהגדרות שלהם.
אז לאור המטאמורפוזה של פרפרים, נסיים את הערב בשירים שמתחילים בצורה מוזיקלית אחת ואז משתנים לגמרי:
להקת "התמכרותה של ג'יין" פותחים בפריטה עדינה של גיטרה כמעט קלאסית ואז נותנים בראש בכמות דיסטורשן שהייתה מחרישה פיל עם שעווה באוזניים.
נמשיך עם ג'ף באקלי בשיר שמתחיל ביבבה, ממשיך בנהמה, ומסתיים בצרחה.
ונקנח עם Mr. Bungle הפסיכיים (הפרוייקט הוירטואוזי/הזוי/סוטה קלות של מייק פאטון, הסולן של Faith No More) שמחליפים כ-43 סגנונות מוזיקה במהלך השיר הזה, אף שכולם על הקו המטורף של אסיד-מטאל-ג'אז-נגיעות סול:
בברכת "יוצרים שינוי",
נתראה בפוסטים הבאים.
נ.ב.
כמה תוספות לפוסט הפוציות על בעלי חיים שכל הזמן מתבלבלים ביניהם: זחל אינו תולעת, צבי אינו אייל, נשר אינו עיט, וחרקים, באופן כללי, אינם ג'וקים (חוץ מאלה שהם כן).
או שבואו לא נגזים. אבל זה בהחלט נתן לי מוטיבציה לתת לכם, אוסף קוראי הנאמנים למחצה, עוד מבט אל מאחורי הקלעים של החרקים המוכרים יותר ופחות. ולכן היום נמשיך בתוכנית התחקירים שלנו: "דברים שלא רצית לדעת על חרקים אבל אולצת לגלות". והפעם - הם יפים, הם תמימים, הם מרפרפים מפרח אל פרח קלי דעת וחסרי זדון, הם חיות רעות השותות דם בקשית - קבלו אותם: הפרפרים.
Attacus atlas הפרפר הגדול ביותר בעולםמדובר באחד מהחרקים המוכרים ביותר בעולם (עשו מבחן, כמה מכם יכולים לדמיין את צורתם הכללית של גדותאים/ ארינמלאים/ מניפאים/ כינים כוססות או אמביות? (גיל, אתה לא נחשב) עכשיו נסו לשוות בעיניכם פרפר. נו, הצלחתם?), שהוא האידיאל בעיני מורות וגננות להסבר על מהם חרקים, מה הם עושים, איך חרק משתנה מזחל לגולם לפרפר וכו'. אך כמו שיגיד לכם כל יוצא "האח הגדול", עם הפרסום באים המיתוסים הלא מבוססים. אז היום נקדיש את תוכניתנו להפרכת שורה של מיתוסים לגבי היצורים המופלאים האלה:
פרפרים חיים רק יום אחד - מאיפה הגיעה השטות הזו? משוררים רבים ניסו להצמיד לתעופה הקלה והמרפרפת גם קיום מרפרף וחסר אחריות שהרי הפרפר "ימות מחר". הו. חברים, גם הפרפרים הקטנים ביותר, שהופכים לבוגרים ללא כל גפי פה ואינם אוכלים אפילו שלוק כבוגר, חיים לכל הפחות כמה ימים. רוב הפרפרים חיים מספר שבועות עד חודש. יתר על כן, יש פרפרים שיכולים לחיות עד 9 חודשים וחלקם אף חוצים את יבשת אמריקה בתעופה. וחוץ מזה, כל זה נכון גם רק לגבי הצורה הבוגרת. הרי הזחלים יכולים להתפתח לאורך שבועות רבים רק שאף אחד לא סופר את זה. זה כמו להגיד שאני היום בן 16, כי ה-18 שנים הראשונות לא נחשבות בספירה. תודה באמת.
כל הפרפרים מרחפים ברוח הקלה מפרח אל פרח - אז חוץ מזה שיש פרפרים שבכלל לא אוכלים, יש פרפרים שאפילו לא יכולים לעוף. קודם כל, טוואי המשי החביבים שילדינו מגדלים בגנים נבררו כך שהם לא מסוגלים לעוף (כפי שגילה כל מי שלקח זחלים לגדל בביתו ואז גילה לתדהמתו ולאכזבת ילדיו פרפרים לבנים ושמנמנים המרפרפים בכנפיהם בחוסר אונים ותולים בו מבט מאשים). מעבר לכך, יש פרפרים (כדוגמת הססתיק) שבהם הנקבה הבוגרת היא נטולת כנפיים והיא לא מרפרפת לשום מקום. היא רובצת לה בתוך מבנה שבנתה כזחל והזכרים מזיזים את עכוזם הענוג ומגיעים אל הבחורה הזו הביתה, מזדווגים איתה שם (היא מוציאה את קצה הגוף החוצה לצורך האירוע) ואז עוזבים אותה שם למלמל ולקרוא את "50 גוונים של מחוש".
פרפרים שותים רק צוף - בהחלט נכון שפרפרים ניזונים רק מאוכל נוזלי (הפה שלהם הוא בצורת קשית ארוכה ומתקפלת). ונכון שהמזון הזמין ביותר ורב האנרגיה ביותר הוא צוף של פרחים, אבל בחייאת, מי יכול לשתות במשך יום שלם רק קולה? מדי פעם פרפרים שותים גם דברים אחרים, בעיקר הזכרים. ראשית, יש פרפרים ששותים משלוליות וסופגים בהזדמנות זו גם מלחים ומינרלים. ויש עוד נוזל עם ערך תזונתי גבוה...הממממ, אה כן. דם. באזורים הטרופיים, אם יש לכם פצע פתוח יש סיכוי שפרפר עדין ויפהפה יבוא וילגום מכם כמו ערפד חינני, למשל בסרט הבא. אני מזהיר - קצת קשה לצפייה.
פרפרים הם זחל שגדלו לו כנפיים -זה מה שקורה, לא? הזחל אוכל אוכל אוכל, גדל גדל גדל, נכנס לגולם שם גדלות לו כנפיים והוא הופך לפרפר, לא? nope. הזחל אוכל אוכל אוכל, גדל גדל גדל, הופך לגולם ואז בתוך הגולם רוב רקמות הזחל נמסות לחלוטין והופכות ל-goo נוזלי שמטרתו היא יצירת פרפר. קבוצות תאים שהיו עד כה רדומות ולא פעילות בזחל מתעוררות ומתחילות להתפתח כמו עובר (או אם תרצו, כמו הנוסע השמיני) שאוכל את מה שהיה פעם הזחל ונולד מחדש כמו פרפר. אם תרצו, הזחל והפרפר הם שני יצורים שונים לגמרי - מטרת הזחל היא לאכול מספיק אוכל כדי ליצור פרפר, ואז נוצר הפרפר שמטרתו היא ליצור כמה שיותר זחלים ולהפיץ אותם בעולם.
עשים הם פרפרים שעפים בלילה - רוב האנשים מכירים עשים כ"פרפרים קטנים וחומים שעפים בלילה". אבל האמת המדהימה היא ש....האמת? בתכל'ס זו הגדרה לא רעה. חוץ מזה שיש עשים ענקיים וכלל לא קטנים. הסוגיה של עשים ופרפרים היא סוגיה ביולוגית לא פתורה לחלוטין למיטב ידיעתי. יש כל מיני הגדרות שמבדילות בין עשים ופרפרים ולכל הגדרה כזו יש כמה וכמה יוצאי דופן. בגדול בגדול - עשים הם שמנמנים יותר, בעלי מחושים מסועפים ועבים (בעיקר הזכרים) ונוטים לצבעי החום, הלבן והאפור. העיניים שלהם מתאימות לראייה בלילה, כי באמת רובם הם ליליים - אבל לכל מה שאמרתי יש דוגמאות נגדיות: יש עשים צבעוניים, יש עשים שעפים ביום, ויש פרפרים שפשוט לא מקשיבים למדענים ולהגדרות שלהם.
אז לאור המטאמורפוזה של פרפרים, נסיים את הערב בשירים שמתחילים בצורה מוזיקלית אחת ואז משתנים לגמרי:
להקת "התמכרותה של ג'יין" פותחים בפריטה עדינה של גיטרה כמעט קלאסית ואז נותנים בראש בכמות דיסטורשן שהייתה מחרישה פיל עם שעווה באוזניים.
נמשיך עם ג'ף באקלי בשיר שמתחיל ביבבה, ממשיך בנהמה, ומסתיים בצרחה.
ונקנח עם Mr. Bungle הפסיכיים (הפרוייקט הוירטואוזי/הזוי/סוטה קלות של מייק פאטון, הסולן של Faith No More) שמחליפים כ-43 סגנונות מוזיקה במהלך השיר הזה, אף שכולם על הקו המטורף של אסיד-מטאל-ג'אז-נגיעות סול:
בברכת "יוצרים שינוי",
נתראה בפוסטים הבאים.
נ.ב.
כמה תוספות לפוסט הפוציות על בעלי חיים שכל הזמן מתבלבלים ביניהם: זחל אינו תולעת, צבי אינו אייל, נשר אינו עיט, וחרקים, באופן כללי, אינם ג'וקים (חוץ מאלה שהם כן).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה