שלום ושלומות לכם ולכן קוראים וקוראות יקרים ויקרות ,
לכבוד חג האורים הבא עלינו לטובה, אני מגיש לכם את מילון חנוכה השלם, לשימושכם הפורה אודה:
שבר מדומה - אחוז הנרות השבורים בכל קופסת נרות חנוכה.
שורגניות - סופגניות שרשימת הרכיבים שלהן ארוכה יותר משורה אחת. "השורגנית החדשה שלנו מקמח כוסמין אורגני במילוי קציפת קרם רולדת תפוזים, ציפוי קרם פאטיסייר בסיגנון הולנדז עם פיצפוצי גריסיני מסוכרים ופרוסת מלפפון חמוץ - רק 15.90!"
מתיוון - אדם המעמיד פנים שהוא מחכה לחנוכה רק בגלל ש"הילדים ממש מחכים לזה". אהה.
חג הארורים - חופשות חנוכה של הילדים שאינן חופפות זו לזו, משום שהגן של הקטנה פועל לפי נעמ"ת (כמה שיותר ימים בגן, לעזור לזוגות עובדים) והגן של הגדולה עובד לפי אנתרופוסופיה (ימי החופשה נקבעים באופן אקראי על פי דפוסי נדידה של גדרונים).
עופרת מתוקה - סופגניה בעלת יחס בצק לריבה של 150,231:1 עם פירורי סוכר לחים ומרקם של רגל של קרנף. מוגשת בצבא ובכנסים מדעיים בחנוכה ומחולקת על ידי נציגי אגודות סטודנטים כעונש לסטודנטים סוררים.
לעת - הנקודה ב"מעוז צור" בה מפסיקים להבין את המילים.
נר נשמה - נר שנכבה רגע אחרי שחשבת שסוף סוף הצלחת להדליק אותו בפעם ה-19.
לטקס אניגמה - לביבה שאינך יודע מאיזה ירק היא עשויה.
אור קטן - אדם שמתעקש לשיר עוד שיר חנוכה אחרי "מעוז צור" בהדלקת נרות. לחילופין, אדם שיודע עוד בתים ב"מעוז צור" חוץ מהבית הראשון.
תפוזיקוק - השפרצה על להבה של נר באמצעות קליפת פרי הדר.
שעווה חמה - טפטוף שעוות נר במספר צבעים על שולחן יקר ערך.
צר מנבח - הבנה תוך כדי שירה שהמילים של שיר החנוכה שאתה מזמר כרגע הן מיליטנטיות ונוראיות.
אצבע, אלוהים! - כווייה רגעית מטיפת שעווה חמה הנוזלת בצד הנר ומגיעה לאצבע. מלווה לעתים קרובות בקללות "כו*&@@@ אני תכף מכין ממך מטבֶּחַ!"
דביבון - סביבון שלא באמת יכול להסתובב.
סביאור - סביבון המכיל בתוכו אורגן אורות ומשמיע נגינה צורמנית של "מעוז צור". נקנה לרוב על ידי סבים תמימים ואז מולך לאיבוד על ידי הורים לא תמימים.
סורה - התחושה לאחר אכילת 3 סופגניות (כאשר כבר לאחר הראשונה נשבעת לעצמך שזו הסופגניה האחרונה שאתה אוכל בחנוכה הזו כי בחייאת, כמה אפשר).
ונקנח בכמה שירים על אור:
דני סנדרסון, אחד האנשים הכי מוכשרים שאינם בפוליטיקה, יורד ישר לשורש העניין. ואגב, מעבר למילים המצחיקות (כמו שהן תמיד אצל סנדרסון) שימו לב איזה לחן מעולה.
ולכיוון אחר - ניק קייב בפסקול של "באטמן חוזר" חורך את העיר. הקליפ בכלל מסרט אחר, אבל השיר הוא מהמוצדקים שקייב עשה בתקופה ההיא.
וג'מירוקוואי שרים על התכונה המגניבה של אור, שהיא שאנחנו מתייחסים אליו כאל מידת מרחק בלי להניד עפעף למרות שהוא בתכל'ס אחד מהדברים שהמוח שלנו הכי מתקשה לתפוס את העובדה שהוא מתקדם בכלל ולכן הצירוף "שנות אור" כדי לתאר אורך ביקום הוא קרוב לוודאי ההפשטה רחוקה מהתפיסה הקונקרטית שהמדע הואיל לייצר. אה, והשיר מגניב.
בברכת "שמש זה מדליק"
נתראה בפוסטים הבאים.
